תרגול מקרוכלכלה - דוח היווי הון ותוצר נומינלי/ריאלי

💰 חיסכון פרטי (Sp):

Sp = Yd - C

= הכנסה פנויה - צריכה

📌 הסבר:
מה שמשקי הבית לא צורכים מההכנסה הפנויה שלהם

💡 Yd = הכנסה פנויה (אחרי מיסים)

🏢 חיסכון עסקי (Sb):

Sb = רווחים לא מחולקים

📌 הסבר:
רווחים שהפירמה לא חילקה לבעלים
נשארים בפירמה לצורך השקעה

💡 רווח מחולק = דיבידנד (הולך לבעלים)
רווח לא מחולק = חיסכון עסקי

🏛️ חיסכון ציבורי (Sg):

Sg = T - G

= מיסים - צריכה ציבורית

📌 שים לב:
• Sg > 0 → הממשלה חוסכת (עודף)
• Sg < 0 → הממשלה "מפסיקה לחסוך" (גרעון)

💡 Sg שלילי = חלק מהגרעון

💵 הכנסה פנויה (Yd):

Yd = Y - T - Sb

= תוצר - מיסים - רווחים לא מחולקים

📌 משמעות:
ההכנסה שנשארת לפרטים לצריכה או חיסכון

💡 גם נכון: Yd = C + Sp
(הכנסה פנויה = צריכה + חיסכון פרטי)

⚖️ במשק סגור: S = I

סה"כ החיסכון במשק = סה"כ ההשקעה

S = Sp + Sb + Sg = I

💡 הסבר:
מה שלא נצרך → נחסך → ממומן השקעות
אין "דליפה" לחו"ל במשק סגור

🌍 במשק פתוח:

S + (Im - Ex) = I

📌 הסבר:
• אם Im > Ex (עודף יבוא) → חו"ל "ממון" חלק מההשקעות
• אם Ex > Im (עודף יצוא) → אנחנו "ממון" את חו"ל

💡 (Im - Ex) = "הלוואה" מחו"ל

🔢 חישוב:

שלב 1: הכנסה פנויה
Yd = Y - T - Sb = 1000 - 200 - 50 = 750

שלב 2: חיסכון פרטי
Sp = Yd - C = 750 - 600 = 150

🔢 חישוב:

Sg = T - G = 300 - 350 = -50

💡 חיסכון ציבורי שלילי = גרעון
הממשלה מוציאה יותר ממה שהיא גובה

📊 תוצר נומינלי:

התוצר במחירים שוטפים (מחירי השנה הנוכחית)

⚠️ בעיה:
אם המחירים עלו, התוצר הנומינלי יעלה גם אם לא ייצרו יותר!

💡 לא משקף שינוי אמיתי בתפוקה

📈 תוצר ריאלי:

התוצר במחירים קבועים (של שנת בסיס)

✅ יתרון:
משקף שינוי אמיתי בכמות התפוקה!
לא מושפע משינויי מחירים

💡 משמש להשוואה בין שנים

🔢 הקשר:

תוצר נומינלי = תוצר ריאלי × P

או:
תוצר ריאלי = תוצר נומינלי ÷ P

📌 P = מדד המחירים

💡 כשמנכים את השפעת המחירים, מקבלים את התוצר הריאלי

🔢 חישוב:

תוצר ריאלי = תוצר נומינלי ÷ מדד מחירים
= 1,100 ÷ 1.1
= 1,000

💡 המחירים עלו ב-10%, אז התוצר ה"אמיתי" נמוך יותר

📈 חישוב בקירוב:

צמיחה ריאלית ≈ צמיחה נומינלית - אינפלציה
≈ 8% - 3% = 5%

💡 זו הצמיחה ה"אמיתית" בתפוקה!

⚠️ הנוסחה המדויקת: (1.08/1.03) - 1 = 4.85%

📊 מדד המחירים לצרכן (CPI):

מדד שעוקב אחר מחיר סל מוצרים מייצג שמשפחה ממוצעת צורכת

📌 כולל:
• מזון, דיור, בריאות
• ביגוד, תחבורה, בידור

💡 שינוי במדד = אינפלציה/דפלציה

👤 תוצר לנפש:

תוצר לנפש = תוצר ÷ מספר תושבים

📌 שימוש:
• מדד לרמת חיים ממוצעת
• השוואה בין מדינות

💡 חשוב: משתמשים בתוצר ריאלי לנפש להשוואה בין שנים!

🔢 חישוב:

במשק סגור: S = I

S = Sp + Sb + Sg
S = 100 + 50 + (-30)
S = 120

לכן: I = 120

🔢 חישוב:

S + (Im - Ex) = I
200 + (Im - Ex) = 250
Im - Ex = 250 - 200 = 50

💡 עודף יבוא של 50
= המשק "לווה" מחו"ל לממן השקעות

💡 ניתוח:

צמיחה ריאלית ≈ צמיחה נומינלית - אינפלציה
= 10% - 10% = 0%

💡 כל העלייה בתוצר הנומינלי נבעה מעליית מחירים!
לא היה שינוי אמיתי בתפוקה.

📊 להשוואה בין שנים: תוצר ריאלי לנפש

✅ למה?
• ריאלי - מנטרל השפעת אינפלציה
• לנפש - מביא בחשבון גידול אוכלוסייה

💡 כך רואים אם רמת החיים באמת השתפרה!

📝 S = I - המשמעות:

במשק סגור, כל מה שלא נצרך → נחסך → ממומן השקעות

📌 התהליך:
1. פרטים חוסכים (לא צורכים הכל)
2. הפירמות לא מחלקות כל הרווחים
3. הממשלה גובה יותר ממה שמוציאה (אולי)
4. כל החיסכון הזה → מימון השקעות חדשות

💡 אין "דליפה" - הכל נשאר במשק!