מושגים עיקריים:

• מחיר — כמה עולה פריט אחד.
• עלות הקנייה — סכום כל הפריטים שקנינו.
• תשלום — הסכום שנותנים לקופאי/ת.
• עודף — הכסף שמקבלים חזרה כאשר שילמנו יותר מהעלות.

נוסחאות:

\[ \text{עלות הקנייה} = \text{מחיר} \times \text{כמות} \]

\[ \text{עודף} = \text{תשלום} - \text{עלות הקנייה} \]

מטבעות ושטרות נפוצים בישראל:

כאשר עלות הקנייה כוללת אגורות, מעגלים בדרך כלל לשקל השלם הקרוב.

דוגמה 1: קנייה פשוטה — שלושה פריטים

השאלה: דני קנה בסופרמרקט: לחם ב-9 שקלים, חלב ב-7 שקלים ויוגורט ב-6 שקלים. כמה שילם בסך הכל?

פתרון:

1. פריט 1: לחם — 9 ₪
2. פריט 2: חלב — 7 ₪
3. פריט 3: יוגורט — 6 ₪
4. עלות כוללת: \( 9 + 7 + 6 = 22 \) ₪.

תשובה: דני שילם 22 שקלים בסך הכל.

דוגמה 2: חישוב עודף — תשלום בשטר

השאלה: ריבה קנתה שוקולד ב-8 שקלים ומיץ ב-11 שקלים. שילמה בשטר של 50 שקלים. כמה עודף קיבלה?

פתרון:

1. עלות הקנייה: \( 8 + 11 = 19 \) ₪.
2. תשלום: 50 ₪.
3. עודף: \( 50 - 19 = 31 \) ₪.
4. בדיקה: \( 19 + 31 = 50 \) — נכון!

תשובה: ריבה קיבלה עודף של 31 שקלים.

דוגמה 3: כמה יחידות מאותו פריט

השאלה: אמא קנתה 4 בקבוקי שתייה, כל אחד עולה 5 שקלים, ועוגה אחת ב-34 שקלים. כמה עלתה הקנייה כולה?

פתרון:

1. עלות הבקבוקים: \( 4 \times 5 = 20 \) ₪.
2. עלות העוגה: 34 ₪.
3. סה"כ: \( 20 + 34 = 54 \) ₪.

תשובה: הקנייה עלתה 54 שקלים בסך הכל.

דוגמה 4: האם יש מספיק כסף?

השאלה: לגיל יש 35 שקלים בארנק. הוא רוצה לקנות כדור ב-18 שקלים ומשקפי שמש ב-22 שקלים. האם יש לו מספיק?

פתרון:

1. עלות הקנייה: \( 18 + 22 = 40 \) ₪.
2. כסף בארנק: 35 ₪.
3. השוואה: \( 35 \lt 40 \) — אין לו מספיק.
4. הוא חסר: \( 40 - 35 = 5 \) שקלים.

תשובה: לגיל אין מספיק כסף. הוא חסר 5 שקלים.

דוגמה 5: עודף מקנייה מורכבת

השאלה: יעל קנתה 3 מחברות ב-7 שקלים כל אחת ו-2 עפרונות ב-4 שקלים כל אחד. שילמה עם שטר של 100 שקלים. כמה עודף מגיע לה?

פתרון:

1. עלות המחברות: \( 3 \times 7 = 21 \) ₪.
2. עלות העפרונות: \( 2 \times 4 = 8 \) ₪.
3. עלות כוללת: \( 21 + 8 = 29 \) ₪.
4. עודף: \( 100 - 29 = 71 \) ₪.
5. בדיקה: \( 29 + 71 = 100 \) — נכון!

תשובה: יעל תקבל עודף של 71 שקלים.

✗ טעות נפוצה: מחשבים מחיר × כמות רק לחלק מהפריטים ומשכיחים פריטים בודדים (שקנו רק אחד מהם).

✓ הדרך הנכונה: פריט שקנו ממנו יחידה אחת — המחיר שלו נכנס ישירות לסכום. כדאי לרשום טבלה עם כל פריט, כמות ועלות לפני שמחברים.

✗ טעות נפוצה: מחשבים עודף = עלות פחות תשלום (במקום תשלום פחות עלות) ומקבלים מספר שלילי.

✓ הדרך הנכונה: העודף תמיד: כמה שנתתם פחות כמה שהסחורה עולה. כלומר \( \text{עודף} = \text{תשלום} - \text{עלות} \). אם יצא מספר שלילי — יש שגיאה.

✗ טעות נפוצה: שוכחים לבדוק אם הכסף שבידיהם מספיק לפני חישוב העודף.

✓ הדרך הנכונה: תמיד השוו קודם: האם תשלום ≥ עלות? רק אם כן, ניתן לחשב עודף חיובי.

נוסחאות מרכזיות:

• עלות קנייה = \( \text{מחיר} \times \text{כמות} \) (לכל פריט) ואז חיבור כולם.
• עודף = \( \text{תשלום} - \text{עלות הקנייה} \)
• בדיקה: \( \text{עלות} + \text{עודף} = \text{תשלום} \)

אם עלות > תשלום — אין מספיק כסף, אי אפשר לקנות!